המלבין פני חברתו ברבים (אין לו חלק בעולם הבא)

Standard
השחתה נוספת של ייצוג נשי- הפעם בפארק המסילה בירושלים. אלו תמיד הפנים של הנשים הזוכים לשיפוץ, אפילו שבאופן אירוני זה אולי האיבר היחידי בגוף הנשי שההלכה היהודית לא ממשטרת ודורשת להסתיר; נשים חרדיות ככלל אינן נוהגות לכסות את הפנים שלהן. נראה היה שמקטע התמונה שיזכה למייקאובר הוא הוספת כיסוי ראש או שרוולים וכד’. אחרי הכל, כך לא נראית אישה חרדית:
Inline image  (תמונה: משה יגור).
בנוסף, ניכר שמדובר בפעולה אלימה במפגיע- אפשר פשוט לבוא ולהדביק דף על התמונה. זה גם יותר קל ומהיר לביצוע; שיקולים שוודאי קוסמים למי שמשחית רכוש ציבורי בפומבי. במקום, הפנים מרוטשות ומושארות כך, למען ייראו וייראו. משום שהבעיה היא כמובן, לא ‘חוסר הצניעות’ של הנשים בשלטי החוצות, אלא עצם התנוססותן עליהם. מי שהשחית את פניהן של נשים אינו מעוניין לראות נשים- מחצית מהאוכלוסייה- בחוצות העיר. וזה לא משנה אם הן מכוסות מכף רגל ועד ראש או דחוקות לספסלים האחוריים של האוטובוס (להזכיר: אוטובוסים המופרדים על בסיס איברי מין עדיין פועלים במדינת ישראל וממומנים על ידה, בהכשר דה פקטו של בג”צ). ייתכן והצגת אישה כדמות בעלת סמכות- פקחית רכבת, לא פחות!- היא המפריעה לאותו אדם, אשר לפי אמונתו אישה אינה יכולה לכהן כשופטת או חברת כנסת, לשרת כחיילת או אפילו להעיד בבית דין (לכל המגחכים- אותה אמונה היא השולטת בהחלטות האישיות של כל אחד ואחת מכן בנישואים ובגירושים).
מיהם אותם גברים הרדופים על ידי צלמה של פקחית רכבת מלפני 68 שנים? כמה פחד מנשים ושנאה כלפי נשים– כסוכנות של עצמן, כבעלות כוח חברתי- צריכים לבעת רוחו של אדם כדי כך שימחה באלימות פתולוגית כל זכר לתווי פניה?
היש חוצפה גדולה מזו של יילוד אישה המבקש לדחוק פנימה את מי שהוציאה אותו אל אוויר העולם?     
בישראל פשע שנאה על בסיס מגדרי, בניגוד לפשעי שנאה על בסיס נטייה מינית, השתייכות לקבוצה דתית או גזענות, אינו חלק מספר החוקים. וזאת על אף שלל פשעי שנאה המוטחים בנשים מעצם היותן נשים- מאפליה ועד רצח. הגיע הזמן שאנחנו כחברה נשים לזה סוף. יש לנקוט במדיניות של אפס סובלנות כלפי כל מופע אלימות כלפי נשים- בין אם המבוצע כלפי תמונת אישה או גופה ממש. יש להוסיף מגדר כבסיס לרשימת הפשעים שפעולה בגינו תגרור כפל העונש הרגיל- ולדאוג לאכיפה קפדנית.
ועד שזה יקרה: תקום החברה המפרסמת- או עיריית ירושלים!- שתכריז כי על כל שלט אישה שיושחת יודבקו שניים חדשים.
Advertisements

My Fellow Vegans: We’ve Been Barking Up The Wrong Tree

Standard
A friend of mine- a lowly vegetarian- recently told me how he dislikes the idea of meat substitutes. As a black-belt vegan that pissed me off. People like the taste, texture and familiarity of animal products, I argued, so anything to stop them from consuming animals works. He was not convinced- he’s only a veg so who cares- but it made me realize: we, the vegan community, have been going at it wrong. I have marched, chanted, dressed up, leafleted and held signs in the sun and in the rain and been to my share of demonstrations (“one two three four open up the cage doors! five six seven eight free the animals liberate!”). These are all ultimately frustrating events: because they don’t work. That kind of conscious raising was needed at the beginning- First Wave Veganism if you will. When not many were aware of the living and dying conditions of animals in the food industry. And we owe that awareness and the creation of the market of animal product alternatives to vegan trailblazers (clarification: no animal was harmed in the blazing of these trails).
But now the collective conscious has been raised – people are at the very least vaguely aware of the horrific conditions in the animal for consumption industry and anyone curious about it can easily find information one click away. As it turns out, the romantic and naïve belief vegan demonstration are based on- that if people *only knew* they would chose not to consume simply doesn’t hold water. They know. They just don’t care. No picture, sign, video or slogan will change that. I think we subconsciously know this and that’s why the vegan demos have become more and more defiant and angry. But you can’t shove empathy and compassion down people’s throats. A certain cause either resonates with someone- or it doesn’t. And it seems that Americans as a group don’t care about cruelty towards animal nor about the environment. Or at least, the majority of Americans do no not care enough to change their lifestyle. So now, my fellow super-humans, we are just treading water.
What people want is tasty, relatively nourishing and healthy, cheap and easy to come by food. Manufacturers are currently overcharging on vegan products by branding them as premium items. But our goal is not to be a niche market- it’s to be the whole market. Cow’s milk consumption has been on a decline for decades, with plant based milks recently biting off chunks of the market. But it’s a slow process. How about we speed it up? Right now a half gallon of almond milk costs around the same as a gallon of cow’s milk- i.e- double. But it doesn’t have to be that way, despite the subsidies the milk industry enjoys. Imagine going to the supermarket and having the option of buying a creamy milk substitute which has all the advantages of cow’s milk (like taste and protein) and none of the disadvantages (like somatic cells, bovine growth hormone and lactose) sold for less than cow’s milk. What if we had a not-for-profit line of vegan products – not in the sense of all profits go to charity but in the sense of products that are sold at the price it costs to manufacture them? (with fair, decent, living-wages-and-above compensation to employees).
Plant based food is cheaper and easier to manufacture, has a longer shelf life, and is not protected from competition by federal or state mandatory set minimum prices like dairy products are. So that’s what we should provide. Substitutes with convincing taste, smell, looks and texture, with a higher nutritious value than the equivalent animal based products and none of their flaws. Products that will easily be found in every supermarket, café and restaurant- and at the same price or lower than animal based products.
So, my sisters and brothers, what say ye? Is the world ready for it’s first not-for-profit food producers (Yes!) Shall we revolutionize the food industry? (Yes!) Are you ready for  Second Wave Veganism? (Yes! Yes! Yes!).
The writer is a black belt vegan.

New Testa(wo)ment

Standard
Now the birth of Jesis Christi was on this wise: When as her father Marty was espoused to Josephine, before they came together, he was found with child of the Holy Ghost.
Then Josephine his wife, being a just woman, and not willing to make him a publick example, was minded to put him away privily.
But while she thought on these things, behold, the angeless of the Lorde appeared unto her in a dream, saying, Josephine, thou daughter of Davey, fear not to take unto thee Marty thy husband: for that which is conceived in him is of the Holy Ghost.
And he shall bring forth a daughter, and thou shalt call her name JESIS: for she shall save her people from their sins.
Now all this was done, that it might be fulfilled which was spoken of the Lorde by the prophetess, saying,
Behold, a virgin shall be with child, and shall bring forth a daughter, and they shall call her name Emmanuela, which being interpreted is, Goddess with us.
Then Josephine being raised from sleep did as the angeless of the Lorde had bidden her, and took unto her her husband:
And knew him not till he had brought forth his firstborn daughter: and she called her name JESIS.
Now when Jesis was born in Bethlehem of Judaea in the days of Herode the queen, behold, there came wise women from the east to Jerusalem,
Saying, Where is she that is born Queen of the Jewesses? for we have seen her star in the east, and are come to worship her.
When Herode the queen had heard these things, she was troubled, and all Jerusalem with her.
And when she had gathered all the chief priestesses and scribesses of the people together, she demanded of them where Christi should be born.
And they said unto her, In Bethlehem of Judaea: for thus it is written by the prophetess,
And thou Bethlehem, in the land of Juda, art not the least among the princess of Juda: for out of thee shall come a Governess that shall rule my people Israel.
Then Herode, when she had privily called the wise women, enquired of them diligently what time the star appeared.
And she sent them to Bethlehem, and said, Go and search diligently for the young child; and when ye have found her, bring me word again, that I may come and worship her also.
When they had heard the queen, they departed; and, lo, the star, which they saw in the east, went before them, till it came and stood over where the young child was.
When they saw the star, they rejoiced with exceeding great joy.
And when they were come into the house, they saw the young child with Marty her father, and fell down, and worshipped her: and when they had opened their treasures, they presented unto her gifts; gold, and frankincense and myrrh.
And being warned of Goddess in a dream that they should not return to Herode, they departed into their own country another way.
And when they were departed, behold, the angeless of the Lorde appeareth to Josephine in a dream, saying, Arise, and take the young child and her father, and flee into Egypt, and be thou there until I bring thee word: for Heroda will seek the young child to destroy her.
When she arose, she took the young child and her father by night, and departed into Egypt:
And was there until the death of Heroda: that it might be fulfilled which was spoken of the Lorde by the prophetess, saying, Out of Egypt have I called my daughter.
Then Herode, when she saw that she was mocked of the wise women, was exceeding wroth, and sent forth, and slew all the children that were in Bethlehem, and in all the coasts thereof, from two years old and under, according to the time which she had diligently enquired of the wise women.
Then was fulfilled that which was spoken by Jemima the prophetess, saying,
In Rama was there a voice heard, lamentation, and weeping, and great mourning, Rashad weeping for his children, and would not be comforted, because they are not.
But when Herode was dead, behold, an angeless of the Lorde appeareth in a dream to Josephine in Egypt,
Saying, Arise, and take the young child and her father, and go into the land of Israel: for they are dead which sought the young child’s life.

And she arose, and took the young child and her father, and came into the land of Israel.

Genesis

Standard
 

גֶשֶׁם וְרוּחַ וְנְשִׂיאָה אָיִן

Standard

אני רוצה נשיאה איומה. נשיאה לא ראויה. נשיאה שתעשה בושות. נשיאה שתעשה פדיחות.                             נשיאה שתירדם מול משלחות מחו״ל. נשיאה שענן כבד של חשדות מלווה את כניסתה לתפקיד.                            נשיאה שטומנת ידה בצלחת. נשיאה בערבון מוגבל. נשיאה שמור לי ואשמור לך.                                                      נשיאה שהתקשורת תכה עליה חטא. נשיאה שתרחם על אכזרים. נשיאה עילגת.                                                  נשיאה שאוהבת את החיים הטובים קצת יותר מדי. נשיאה שתיבחר כי מישהו חייב לה משהו.                                  כי היא שתקה. כי היא דיברה. נשיאה מקורבת. נשיאה מקושרת. נשיאה מושחתת.                                               נשיאה לִילִית. נשיאה פלילית. נשיאה עם שלדים בארונות בחדרים בווילות.                                                        נשיאה כרגע אלו הם חשדות בלבד. נשיאה הצדק יצא לאור. נשיאה שופכים את דמי.                                               נשיאה טיפשה. נשיאה מיוחצנת. נשיאה מנותקת.                                                                                                 נשיאה לחו״ל כל הזמן. לא יודעת מה זה נשיאה באוטובוס.                                                                                      נשיאה רודפת שררה. נשיאה האגו שלי כבד. נשיאה אני ואפסי עוד.                                                                          אחת שתדרדר את המוסד לתהום הנשיאה.

כל המועמדות האלו שמורצות, נשים פורצות דרך. זוכת פרס נובל, אפילו. למה מה קרה?                                         תנו לנו נשיאה כמו הנשיאים שכבר היו. תכבדו קצת את המסורת, מה יש?                                                               תנו לנו נשיאה כמו שרים, כמו חברי כנסת, כמו ראשי עיריות. כמו אלופים. כמו ניצבים.                                         לכאורה, לכאורה.                                                                                                                                                       אל תפלו.                                                                                                                                                                     תנו לנו נשיאה לכאורה.

לתפארת מדינת ישראל.

                               Image.Cherchez la femme

מדריכת הטרמפיסטית לגלקסיה

Standard

לפעמים בחיים את מוצאת את עצמך בלי רכב. לפעמים את מוצאת את עצמך במדינה נחשלת עם תחבורה ציבורית כושלת במיוחד, אין לך מושג מתי יגיע האוטובוס הבא, והמקומיים בוהים בך. נגיד, ישראל. לפעמים את מוצאת את עצמך מתייסרת בכאב של כדור הארץ המחלחל אלייך מהאדמה הבוכייה עד שאת לא מבינה איך אפשר לנסוע לבד ברכב מזהם*. כלומר, אין לך כסף לדלק. אז את אומרת לעצמך, אולי אתפוס טרמפים? רובין רייט עשתה את זה בוושינגטון בפורסט גאמפ, אז למה לא אני? אנחנו הרי ממש דומות, אה, ב… חיבתנו לווסטלי מהנסיכה הקסומה. אני יודעת מה אתן חושבות, רובין רייט לא באמת תפסה טרמפים בוושינגטון, היא עלתה על הוואן ונופפה לפורסט מהספסל האחורי (אל תתווכחו איתי על מה קורה בפורסט גאמפ, ביצ’ז). כלומר, טרמפים זה מסוכן לנשים. אבל הידעת?-

עובדה כיפית #1: יש לך הרבה יותר סיכוי להיות מותקפת מינית בידי מישהו שאת מכירה בבית שלך מאשר על ידי זר בטרמפ! פיו!  זה מנחם!מאוששת ושורקת בקלילות, את ניגשת לטרמפיאדה. חשוב שתכירי את חוקי הטרמפים, יהיה בוחן: מי שחיכ/תה יותר זמן עולה ראשונ/ה אלא אם כן כבר החשיך; אז נשים עולות ראשונות. חוקי הטרמפים איתנו מאז פיתוח האגודל הנגדי על ידי צה”ל ב-1948 כך שלא אתיימר לדעת מדוע, אבל הייתי מנחשת:

עובדה כיפית #2: כי הסיכוי של אישה להיות מותקפת מינית הרבה יותר גדול מזה של גבר, וזו עובדה שמורגשת יותר בלילה, כמו ערפדים.     מה?? אני צריך לוותר על מקום מעולה בטרמפ לעפולה מרכז בגלל השטות הזו? מה אני, הומו? קודם תשרתי שלוש שנים בצבא ואז נדבר. חוץ מזה, גולדה מאיר. מ.ש.ל.

אבל לפעמים יוצא לך לבלות בצד שמחליט על הרדיו. אז כנהגת, הנה החוקים הנוספים. הקשיבו להם, הם נכתבו בדם. של טרמפיסטים.             החוק הראשון הוא: אל תדברו בפלאפון;                                                                                                                                                       החוק השני הוא: אל. תדברו. בפלאפון;                                                                                                                                                             אל תכבידו על הרכב: הבחורות הצרפתיות שלקחתי, זה בשבילכן. מדינות נכבשו עם פחות ציוד. המדינה שלכן, למשל;                                   המשפט “אני רק אקפוץ פה החוצה בצומת בדיוק כשהאור מתחלף” אינו קביל, וכמוהו בקשות לנסוע לעפולה מרכז דרך עפולה צפון;                 רצוי ללבוש בגדים נקיים, שאינם כוללים חולצת סיום מסלול;                                                                                                                  אל תיזמו, תיגררו לתוך, או תקחו חלק בויכוחים פוליטיים. כמו החוק הקודם, גם זה כלל לחיים.  

. (רשמים מחו”ל (אזהרת טריגר: ייעשה שימוש במונחים משפטיים

עובדה כיפית#4**: יכול להיות ששלחת לאמא שלך את הלינק לבלוג שלך, והיא לא יודעת שכשטיילת בקוויבקיסטניה עצרת טרמפים, לכאורה. אז נגיד, תיאורטית, שגרמני אחד בהוסטל במלבורניאו אמר לך שהם תופסים טרמפים בקלות (טוב, ברור, מי רוצה לעצבן גרמנים?) ובבוקר את, או ליתר דיוק, האישיות המשפטית שלך, חושבת לנסות גם. אולי. אולי לא. הראשונים שעוצרים הם שני בחורים שנראים כמו הומלסים שירצחו אותך ויעשנו את השיער שלך, אז את מוותרת, כביכול. ייתכן. בונה פידה. השני שעוצר נראה כמו סבא חביב וידידותי, מאלו שמסתבר אחר כך שהחזיק נשים במרתף עשר שנים. אמנם אין לך תכניות מוגדרות לעתיד ואת ממילא די סולדת מהשמש, אבל את מחליטה לוותר. עדות שמיעה, הביאס קורפוס. אולי המון נשים חולפות על פנייך ולא עוצרות ואת תוהה לאן נעלמה הסולידריות הנשית הנפאלאוית המפורסמת? ואז את נותנת בהן מבטי שטנה- לא הוכח לכאורה- עד שאת נזכרת שאת עם משקפי שמש, ומשדרגת למבט מאשים פולני דה-לוקס חודר שמשות. ואז המשטרה עוצרת אותך. לא, סתם, אבל מסתבר שבלתי חוקי לעצור טרמפים בקונגואטמלה. (משפטניות: האם מדובר בפגיעה חמורה באוטונומיה? דונו, תוך שימוש בשלושת מבחני המידתיות). ואז את מחכה ומחכה ומחכה, השמש האוסטרו-הונדורסית קופחת על עורך הסמוק. רכב של הכנסיה עובר ולא עוצר בכוונה תחילה ובזדון. זה הדבר הנוצרי לעשות, את שואלת? עד מתי ינואר 0000?? (כיתוב מעולה לחולצת סיום מסלול!). בינתיים חולף על פנייך טנדר עם טרמפיסטיות מאחור, בלונדיניות שזופות עם פרחים בשיער, ואת תוהה אם לא עוצרים לך כי את עם מכנסיים ארוכים ומספיק קרם הגנה לסנוור לוויינים. צריך עיון. עסקת קומבינציה. תובענה ייצוגית.

SK-A-2248                              “חבר, מגיע לפתח תקווה?”

*לטבעוניות: נכון, תעשיית הבשר מזהמת הרבה יותר מכל שאר התעשיות, כולל רכב, אז עקרונית אם מישהי יכולה לקבל מפתחות להאמר, לצוללת ולמחסן עם חטיפי הטופו אלו אנחנו. אבל יש לנו פסאדת קדושות מעונות לשמר, מה זו הזרקנות הזו? אתכן לטבעונאציות.

** דילגתי על שלוש! עליתן עליי! יופי. אני שמחה שבאתן לפה, הכלל על ויכוחים פוליטים הוא בשבילכן. וגם על חולצות סיום מסלול. במיוחד חולצות סיום מסלול.

Work, Bitch?

Standard

אז את מחפשת עבודה ושולחת קורות חיים שמשקפים אותך ואת החיים שלך כמו שהתמונה ברישיון שלך משקפת איך שאת נראית. מהר מאוד את שמה לב שהדרישות במודעות הופכות למופרכות יותר ויותר: נכונות לעבוד בימי שישי, נכונות לעבוד בלילות, נכונות לעבוד בזמן נאס”א, נכונות לטוס בכל שבוע מערבה כדי להרוויח עוד יום עבודה דרך הפרש השעות, נכונות לוותר על אור יום, נכונות לעבור להתגורר במשרד, נכונות למסור את בנך הבכור, נכונות לקבל שיחות בחופש, בחג, בחדר כושר, במקלחת, במהלך לידה, בקלינגונית, תוך כדי פיטורים, תוך כדי שיחות אחרות, תוך כדי ג’אגלינג ורכיבה על תלת אופן (“בדרך לעוד לקוח/ה מרוצה!”) ותוך כדי נחיתה על הירח. וכמובן- לספק המלצות (“מכינה אוכל לא רע, והשירות בסך הכל בסדר אבל המבחר מוגבל לאוכל טבעוני, וחבל” שגיא כהן), לעבור גרפולוגיה, בדיקת פוליגרף, בדיקת ינשוף, בדיקת דם, קריאה בכף היד, קריאה בכדור בדולח, קריאת עתידות, היפנוזה ושיעשו עלייך ניסויים (אה, לא, התבלבלתי עם הצבא).

אבל את הכתר לוקחות העמותות החברתיות:  אחרי רשימת דרישות הכוללת תואר מתקדם, ידיעת שפות, זמינות לשעות עבודה בלתי שגרתיות, רכב צמוד, ניסיון טיפולי, ניסיון עם קשישות ניצולות שואה, נוער מכור לסמים, רובוטים מנוצלים ובעלי חיים עם מוגבלויות, ולאחר שצלחת את הסינון הראשוני, הקבוצתי, המתקדם, כמעט שם, רק עוד אחד, ואת הראיון עם הוועד המנהל, הראיון עם המנכ”ל/ית והראיון עם ריטה לכבוד החג, את מגלה שמדובר בשליש משרה בהרי ירושלים, בשכר מינימום. ובבקשה אל תחרגי מהשעות שלך, קריצה רבת משמעות, כי אין באפשרותנו לשלם עליהן וזו עבירה על החוק אם תעבדי שעות נוספות, אם את מבינה למה אני מתכוונת, אופס נתקע לי משהו בעין.

לוח המשרות מתחלק בגדול לשניים: המשרות הטכניות בהייטק, שמתוארות עקרונית באנגלית רק שאי אפשר להבין שתי מילים רצופות ויש לך חשד שהן מהוות: או דרך להעביר מידע לבסיס האם בקסיופאה 3 או, בדומה לאמנות מודרנית, פילוסופיה צרפתית, ז’רגון אקדמאי וסרטים של האחים כהן, חלק ממתיחה ענקית ומורכבת.                                                                                                                                                         החצי השני הוא משרות במכירות. רק שאני חברות, לא יכולה למכור אפילו חמץ.

אבל יום אחד, צפצופים משונים נשמעים בחדר. השעון! שכחת שהוא גם מתפקד כטלפון. מי מתקשר באחת עשרה לפנות בוקר? שוב ניצלו איזה רובוט תמים עבור קבר רחל? לא, זה איזה טכנאי תשומת הפקה אנושית מתקדמת, או איך שלא קוראות לזה היום, מתקשר אלייך ומזמין אותך לסדרת בחינות למשרת QA. מה לך ול-QA? ובכלל הגשת למשרה אחרת, אבל לטכנאי יש מכסה למלא וכל השיחות שלו עם מובטלותים משקפות לו את עתידו אם לא ימלא אותה בהקדם, אז הוא נאחז בקש- את. אחרי תהליך פרידה רגשי ופיזי, הדרגתי וכואב מהפיג’מה שבה חיית עד שכבר הולחמה לעורך, את לובשת את מיטב בגדייך המחויטים ויוצאת החוצה, דומעת ותוהה איך היא תעביר את היום בלעדייך. אולי רק אשב איתה לחצי שעה ואחזיק לה בשרוול? לא, זה רק יבלבל אותה ויקשה על שתיכן. יש שם עוד פיג’מות שתוכל לשחק איתן, את מנחמת את עצמך, והטלויזיה תשגיח עליה היטב.

בחוץ  יש… רכבים, תמרורים, רעש, הומנידים.* רק ששכחת. איך. לתקשר. איתם. שלא. דרך. מקלדת. אאאאה, אחד מהם הסתכל לך בעיניים! הנשמה שלך מחוללת! למרבה המזל, ההגעה בתחבורה הציבורית בארץ ארוכה מספיק כדי להעביר אותך את כל חמשת שלבי האבל עד שאת מגיעה למקום הנכון. בראיון, לאחר שביקשו ממך בנימוס להסיר את משקפי השמש, מוסבר לך שהעבודה עלולה להיות מונוטונית, חדגונית, משמימה וכרוכה במילוי אינסופי של שורות אקסל. “העובדת הקודמת יצאה לחופשת לידה?” “לא, היא איבדה את הרצון לחיות. הוכיחי לנו, מועמדת נקלית, שאת המתאימה לעבודה כזו”. “בטח! אין לי בעיה לשבת בפינת המשרד ולהקליד נתונים עשר שעות ביום; תראו- אפילו שאני חיה בפייסבוק, אין לי דלקת מפרקים!” את אומרת. טעות. הפגנת סימני חיים נלהבים מדי. נקסט. “מהי התכונה הרעה שלך” – “לענות על שאלות כאלו” הרובוטים מולי לא מחייכים (עובדים על זה איתם בעמותה). נקסט. “מה את מחפשת במקום עבודה אידיאלי?”- “אפשר כוחות-על? אה, זו שאלה רצינית?” נקסט. “איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?”– “ובכן, בהתחשב כך שאת עשרים השנים האחרונות העברתי פה מולך בחדר, אני צופה לעצמי עתיד דומה. אני רק מקווה שהטלויזיה תטפל בפיג’מה שלי”.

 אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לפנות אלייך בעתיד ומאחלים לך בהצלחה בהמשך דרכך.

Interviewer

                                                                                                        “אז אני רואה שלמדת בעברית?”

 *לפמיניסטיות: הומנידות נשמע רע ואני לא רוצה לאזכר ולו בעקיפין פרקטיקות הלכתיות שמשעתקות את היחס הפטריאכלי לגוף הנשי. רואות? מתיחה מורכבת.