המלבין פני חברתו ברבים (אין לו חלק בעולם הבא)

השחתה נוספת של ייצוג נשי- הפעם בפארק המסילה בירושלים. אלו תמיד הפנים של הנשים הזוכים לשיפוץ, אפילו שבאופן אירוני זה אולי האיבר היחידי בגוף הנשי שההלכה היהודית לא ממשטרת ודורשת להסתיר; נשים חרדיות ככלל אינן נוהגות לכסות את הפנים שלהן. נראה היה שמקטע התמונה שיזכה למייקאובר הוא הוספת כיסוי ראש או שרוולים וכד’. אחרי הכל, כך לא נראית אישה חרדית:

  (תמונה: משה יגור).

בנוסף, ניכר שמדובר בפעולה אלימה במפגיע- אפשר פשוט לבוא ולהדביק דף על התמונה. זה גם יותר קל ומהיר לביצוע; שיקולים שוודאי קוסמים למי שמשחית רכוש ציבורי בפומבי. במקום, הפנים מרוטשות ומושארות כך, למען ייראו וייראו. משום שהבעיה היא כמובן, לא ‘חוסר הצניעות’ של הנשים בשלטי החוצות, אלא עצם התנוססותן עליהם. מי שהשחית את פניהן של נשים אינו מעוניין לראות נשים- מחצית מהאוכלוסייה- בחוצות העיר. וזה לא משנה אם הן מכוסות מכף רגל ועד ראש או דחוקות לספסלים האחוריים של האוטובוס (להזכיר: אוטובוסים המופרדים על בסיס איברי מין עדיין פועלים במדינת ישראל וממומנים על ידה, בהכשר דה פקטו של בג”צ). ייתכן והצגת אישה כדמות בעלת סמכות- פקחית רכבת, לא פחות!- היא המפריעה לאותו אדם, אשר לפי אמונתו אישה אינה יכולה לכהן כשופטת או חברת כנסת, לשרת כחיילת או אפילו להעיד בבית דין (לכל המגחכים- אותה אמונה היא השולטת בהחלטות האישיות של כל אחד ואחת מכן בנישואים ובגירושים).

מיהם אותם גברים הרדופים על ידי צלמה של פקחית רכבת מלפני 68 שנים? כמה פחד מנשים ושנאה כלפי נשים– כסוכנות של עצמן, כבעלות כוח חברתי- צריכים לבעת רוחו של אדם כדי כך שימחה באלימות פתולוגית כל זכר לתווי פניה?

היש חוצפה גדולה מזו של יילוד אישה המבקש לדחוק פנימה את מי שהוציאה אותו אל אוויר העולם?     

בישראל פשע שנאה על בסיס מגדרי, בניגוד לפשעי שנאה על בסיס נטייה מינית, השתייכות לקבוצה דתית או גזענות, אינו חלק מספר החוקים. וזאת על אף שלל פשעי שנאה המוטחים בנשים מעצם היותן נשים- מאפליה ועד רצח. הגיע הזמן שאנחנו כחברה נשים לזה סוף. יש לנקוט במדיניות של אפס סובלנות כלפי כל מופע אלימות כלפי נשים- בין אם המבוצע כלפי תמונת אישה או גופה ממש. יש להוסיף מגדר כבסיס לרשימת הפשעים שפעולה בגינו תגרור כפל העונש הרגיל- ולדאוג לאכיפה קפדנית.

ועד שזה יקרה: תקום החברה המפרסמת- או עיריית ירושלים!- שתכריז כי על כל שלט אישה שיושחת יודבקו שניים חדשים.

My Fellow Vegans: We’ve Been Barking Up The Wrong Tree

A friend of mine- a lowly vegetarian- recently told me how he dislikes the idea of meat substitutes. As a black-belt vegan that pissed me off. People like the taste, texture and familiarity of animal products, I argued, so anything to stop them from consuming animals works. He was not convinced- he’s only a veg so who cares- but it made me realize: we, the vegan community, have been going at it wrong. I have marched, chanted, dressed up, leafleted and held signs in the sun and in the rain and been to my share of demonstrations (“one two three four open up the cage doors! five six seven eight free the animals liberate!”). These are all ultimately frustrating events: because they don’t work. That kind of conscious raising was needed at the beginning- First Wave Veganism if you will. When not many were aware of the living and dying conditions of animals in the food industry. And we owe that awareness and the creation of the market of animal product alternatives to vegan trailblazers (clarification: no animal was harmed in the blazing of these trails).

But now the collective conscious has been raised – people are at the very least vaguely aware of the horrific conditions in the animal for consumption industry and anyone curious about it can easily find information one click away. As it turns out, the romantic and naïve belief vegan demonstration are based on- that if people *only knew* they would chose not to consume simply doesn’t hold water. They know. They just don’t care. No picture, sign, video or slogan will change that. I think we subconsciously know this and that’s why the vegan demos have become more and more defiant and angry. But you can’t shove empathy and compassion down people’s throats. A certain cause either resonates with someone- or it doesn’t. And it seems that Americans as a group don’t care about cruelty towards animal nor about the environment. Or at least, the majority of Americans do no not care enough to change their lifestyle. So now, my fellow super-humans, we are just treading water.

What people want is tasty, relatively nourishing and healthy, cheap and easy to come by food. Manufacturers are currently overcharging on vegan products by branding them as premium items. But our goal is not to be a niche market- it’s to be the whole market. Cow’s milk consumption has been on a decline for decades, with plant based milks recently biting off chunks of the market. But it’s a slow process. How about we speed it up? Right now a half gallon of almond milk costs around the same as a gallon of cow’s milk- i.e- double. But it doesn’t have to be that way, despite the subsidies the milk industry enjoys. Imagine going to the supermarket and having the option of buying a creamy milk substitute which has all the advantages of cow’s milk (like taste and protein) and none of the disadvantages (like somatic cells, bovine growth hormone and lactose) sold for less than cow’s milk. What if we had a not-for-profit line of vegan products – not in the sense of all profits go to charity but in the sense of products that are sold at the price it costs to manufacture them? (with fair, decent, living-wages-and-above compensation to employees).

Plant based food is cheaper and easier to manufacture, has a longer shelf life, and is not protected from competition by federal or state mandatory set minimum prices like dairy products are. So that’s what we should provide. Substitutes with convincing taste, smell, looks and texture, with a higher nutritious value than the equivalent animal based products and none of their flaws. Products that will easily be found in every supermarket, café and restaurant- and at the same price or lower than animal based products.

So, my sisters and brothers, what say ye? Is the world ready for it’s first not-for-profit food producers (Yes!) Shall we revolutionize the food industry? (Yes!) Are you ready for  Second Wave Veganism? (Yes! Yes! Yes!).

The writer is a black belt vegan.